פנג שואי לאמבטיה ולשירותים מתחיל מעובדה פשוטה: זה החדר היחיד בבית שכל תפקידו הוא להוציא דברים החוצה. מים נכנסים, מים יוצאים, ואיתם נסחף גם חלק מהצ'י של הבית. לכן בחדר הזה אני לא שואלת "איך מושכים אנרגיה טובה" אלא "איך לא מאבדים אותה". במדריך הזה אני עוברת איתכם על מה שאני בודקת בכל אמבטיה: לאן פונה הדלת, איפה החדר יושב בתוך הדירה, מה קורה עם הניקוזים והמכסים, איך מאזנים את עודף יסוד המים, ומה עושים כשהשירותים מול דלת הכניסה, מול המטבח או ממש מול המיטה.
רוב האנשים שאני פוגשת בבתים מטפלים בחדר האמבטיה אחרון, אם בכלל. הוא קטן, אין בו רהיטים להזיז, ומה כבר אפשר לעשות באסלה. אבל כשאני מגיעה לייעוץ, האמבטיה היא בין שלושת המקומות הראשונים שאני ניגשת אליהם, מיד אחרי דלת הכניסה והמיטה. דליפה קטנה מתחת לכיור, דלת שנשארת פתוחה כל היום ומכסה אסלה שאף פעם לא נסגר: אלה דברים שרואים בחמש דקות, מתקנים בשעה, ומשנים את ההרגשה בבית יותר ממה שנדמה.
למה חדר האמבטיה מיוחד בפנג שואי
בכל חדר אחר אני מחפשת איך צ'י נכנס, מסתובב ומתפזר. באמבטיה יש כיוון אחד דומיננטי: מטה והחוצה. כל ניקוז, כל פתח של אסלה, כל פתח של מקלחת הוא נקודה שבה האנרגיה של הבית נשאבת מחוץ למערכת. זה לא דבר רע כשלעצמו, הבית חייב לפנות פסולת, בדיוק כמו הגוף. הבעיה מתחילה כשחדר שמוציא עומד בקשר ישיר עם מקום שאמור לאסוף: דלת הכניסה שמביאה את הצ'י פנימה, המטבח שמייצג את הפרנסה, או המיטה שבה אנחנו מתמלאים מחדש בלילה.
הדרך שבה אני מסבירה את זה בבתים היא דימוי של אמבט עם פקק פתוח. אפשר למלא ומכיוון שהמים כל הזמן נשפכים, לא תצליחו להרגיש את החדר מלא. פנג שואי לאמבטיה הוא בעצם סדרה של פקקים קטנים: מכסה סגור, דלת סגורה, ברז שלא מטפטף, ואיזון של יסוד המים עם יסודות שמייצבים אותו.
יסוד המים: יותר מדי ממנו ואיך מאזנים
האמבטיה היא החדר של יסוד המים, ובדרך כלל יש בה הרבה ממנו: ברזים, אסלה, כיור, מקלחת, לפעמים גם מראות גדולות ואריחים כחולים או שחורים שמגבירים את אותה איכות. בתורת חמשת היסודות עודף של יסוד אחד לא מתקנים בעוד מאותו הדבר, אלא ביסוד שמאזן אותו. כאן עובדים שני כיוונים:
- אדמה מייצבת מים. במחזור השולט האדמה היא היסוד שתוחם את המים ונותן להם גבולות, כמו גדות של נהר. באמבטיה זה מתורגם לקרמיקה וחרס (אגרטל, כלי לסבון, צנצנת), אבנים חלקות, גווני חול, בז' וטרקוטה, ומשטח עץ או במבוק על הרצפה.
- עץ מנקז מים. במחזור המולידים המים מולידים את העץ, כלומר העץ "שותה" את העודף. צמח חי אחד או שניים שמסתדרים עם לחות, אביזרי עץ ובמבוק, ומגבות בירוק רך עושים את זה בעדינות.
מה שאני לא מוסיפה לאמבטיה: עוד מים. לא מזרקה קטנה, לא תמונות של ים סוער, ולא קיר שלם של אריחים בכחול עמוק. ומה שאני נזהרת ממנו: אש. אדום בוהק, נרות רבים או תאורה חמה מאוד בחדר שכולו מים יוצרים התנגשות בין שני יסודות שבמחזור השולט המים מכבים את האש. נר אחד לערב אמבטיה הוא בסדר גמור. אמבטיה שצבועה באדום היא לא.
הדלת: המשתנה החשוב ביותר
אם אפשר לקחת מהמדריך הזה דבר אחד, שיהיה זה: דלת האמבטיה סגורה. לא רק בזמן השימוש, אלא תמיד. דלת פתוחה הופכת את האמבטיה לחלק מזרימת הצ'י של הבית, ובכיוון ההפוך, כל מה שחלף במסדרון נשאב פנימה ומטה. רוב ההמלצות שאחרי זה הן בעצם מה לעשות כשהדלת סגורה וזה עדיין לא מספיק, בגלל המקום שבו היא יושבת.
דלת האמבטיה מול דלת הכניסה
זה המצב שאני הכי לא אוהבת לראות, והוא נפוץ בדירות ישראליות שבהן השירותים הסמוכים לכניסה נבנו "לאורחים". הצ'י שנכנס מדלת הכניסה, מה שבפנג שואי נקרא הפה של הבית, פוגש מיד חדר שתפקידו להוציא. התיקון שלי מדורג: קודם דלת סגורה תמיד, אחר כך מכסה סגור. אם זה לא מספיק, אני מכניסה משהו שעוצר את הקו הישיר בין שתי הדלתות: עציץ גבוה בצד המבואה, שטיח בולט בכניסה שמסיט את המבט, או מנורת עמידה. במקרים שבהם המרחק קצר מאוד אני ממליצה על תאורה חזקה במבואה, כדי שהעין תיתפס קודם לאור ולא לדלת.
דלת האמבטיה מול המטבח או מול הכיריים
המטבח מייצג פרנסה ושפע, ובמיוחד הכיריים, שהן אחד משלושת האוצרות של הבית. כשדלת השירותים פונה ישר אל הכיריים נוצר מפגש של מים באש, בדיוק הקשר שבמחזור השולט מכבה את האש. אני מבקשת שלושה דברים: הדלת סגורה, מסך או וילון רך בפתח המטבח אם הוא פתוח, ואם אפשר, לשנות את כיוון העמידה ליד הכיריים כך שהגב לא יהיה אל דלת השירותים. גם מחיצה נמוכה או צמח גדול בין שני הפתחים שוברים את הקו הישיר.
דלת האמבטיה מול המיטה
בחדרי הורים עם חדר רחצה צמוד זה כמעט תמיד המצב: שוכבים במיטה ורואים את האסלה. בלילה הגוף אמור להיות במצב של התמלאות, ובדיוק מולו יושב פתח שמנקז. התיקונים: דלת סגורה בלילה (וזה כולל דלתות הזזה, שנוטות להישאר פתוחות), ואם המיטה יכולה לזוז, הזזה כך שלא תהיה בקו ישיר עם פתח חדר הרחצה. כשאין ברירה, וילון קל או פרגוד בין המיטה לדלת עושה הבדל מורגש. הרחבתי על מיקום המיטה במדריך פנג שואי לחדר שינה, ושם גם ההסבר על עמדת הכוח של המיטה ביחס לכל פתח בחדר.
איפה האמבטיה יושבת בתוך הדירה
אחרי הדלת מגיע המיקום. אני פורשת את מפת הבאגואה על תוכנית הדירה ובודקת באיזה אזור יושבים השירותים. הסבר מלא על המיפוי יש במדריך מיפוי הבית לפי הבאגואה, אבל לצורך האמבטיה אלה המקרים שאני עוצרת בהם:
- במרכז הבית. המרכז הוא הטאי צ'י של הבית, הלב שממנו כל השאר ניזון. שירותים במרכז הם המיקום הקשה ביותר, ובדירות מודרניות עם חדר רחצה פנימי ללא חלון זה קורה הרבה. כאן אני מקפידה על כל הפקקים: דלת, מכסה, אוורור מכני תקין, תאורה טובה, והרבה יסוד אדמה בחומרים ובצבעים.
- בדרום מזרח או בצפון. הדרום מזרח קשור בבאגואה לשפע ולזרימה, והצפון הוא אזור יסוד המים והקריירה. שירותים באזורים האלה אינם אסון, בניגוד למה שקוראים לפעמים ברשת, אבל אני מקפידה בהם יותר על סגירה ואיזון, ומוסיפה אדמה כדי לייצב.
- באחד הכיוונים האישיים שלכם. בשיטת שמונת הארמונות יש נקודה שמפתיעה אנשים: שירותים שיושבים באחד ארבעת הכיוונים המחלישים של מפרנס הבית נחשבים דווקא מיקום טוב, כי הם "לוחצים" על אנרגיה שממילא לא רצינו. שירותים בכיוון השנג צ'י, הכיוון המיטיב ביותר, הם המקרה שבו אני מקפידה יותר. את הכיוונים האישיים מחשבים לפי מספר הקואה, ואפשר לעשות את זה בדקה במחשבון מספר הקואה שבניתי באתר.
- מעל המטבח או מעל חדר השינה. בבתים דו קומתיים: מה שנמצא מעל הכיריים או מעל המיטה משפיע על מה שתחתיו. אם האסלה בקומה העליונה יושבת בדיוק מעל ראש המיטה, אני מזיזה את המיטה, לא את האסלה.
מה שאני רוצה להדגיש: שירותים קיימים לא מזיזים, ואין טעם להיות מודאגים מהם. בכל מיקום יש מה לעשות, והרשימה הבאה היא הסדר שבו אני עושה את זה.
מה אני בודקת קודם
- דליפות וטפטופים. ברז שמטפטף, ניאגרה שממשיכה לזרום, לחות מתחת לכיור. בפנג שואי מים שבורחים בלי שליטה הם דימוי ישיר לדליפה של משאבים, ובבתים שאני מבקרת בהם זה לפעמים הדבר הראשון שבני הבית מודים שדחו כבר חודשים. אינסטלטור לפני כל אבן ואגרטל.
- ניקוזים. כל פתח ניקוז שלא בשימוש קבוע (אמבט, רצפה) מקבל פקק או מכסה. ניקוז סתום או כזה שמריח הוא סי צ'י, אנרגיה עומדת, ממש בתוך הבית.
- מכסה האסלה. סגור. תמיד. זו ההמלצה הכי מצוטטת בפנג שואי, והיא מצוטטת כי היא נכונה: הפתח הגדול ביותר שמוציא מהבית נשאר סגור כשלא משתמשים בו.
- הדלת. סגורה, ונסגרת היטב. דלת אמבטיה שלא ננעלת, חורקת או נתקעת היא דבר שמתקנים באותו שבוע.
- אוורור ואור. חלון שנפתח מדי יום או מאוורר תקין שעובד בכל שימוש. באמבטיה בלי חלון אני מוסיפה תאורה חזקה יותר מהרגיל, כי אור הוא יאנג והוא מאזן את היין של חדר סגור ולח.
- מראות. מראה באמבטיה היא דבר טבעי, אבל לא מול הדלת ולא מול האסלה. מראה שמשקפת את האסלה מכפילה את מה שאנחנו הכי לא רוצים להכפיל, ומראה מול הדלת מחזירה אחורה את מי שנכנס.
- האיזון החומרי. אחרי שכל מה שמעל עובד, אני מסתכלת על החומרים והצבעים, ורק אז על ה"תיקונים" הקטנים.
צבעים וחומרים שעובדים באמבטיה
הצבעים שאני מעדיפה באמבטיה הם צבעי אדמה ועץ: לבן חם, קרם, בז', חול, ירוק מרווה, טרקוטה בכמות קטנה. אלה הצבעים שמייצבים את המים ולא מגבירים אותם. אריחים אפורים ולבנים, שנפוצים מאוד בדירות חדשות, שייכים ליסוד המתכת, ומתכת מולידה מים, כלומר היא מגבירה את מה שכבר יש בעודף. כשאני נתקלת באמבטיה כזו אני לא מחליפה אריחים, אלא מכניסה חום: מגבות בצבע חם, שטיחון כותנה, ארונית או מדף עץ, צמח. פירוט על הצבעים לכל חדר יש במדריך צבעים בפנג שואי.
צמחים באמבטיה הם התיקון שאני אוהבת ביותר, כי הם עושים שתי עבודות בבת אחת: מנקזים את עודף המים ומכניסים חיים לחדר שנוטה להיות קר. פוטוס, ספטיפיליום ושרכים מסתדרים עם לחות ועם אור מועט. באמבטיה בלי חלון בכלל, אפשר להחליף צמח כל כמה שבועות עם צמח זהה שעומד במרפסת, או להסתפק בענפי אקליפטוס יבשים, שיש להם גם ריח. על בחירת הצמחים לכל אזור כתבתי בצמחים בפנג שואי.
תיקון קטן נוסף שאני משתמשת בו באמבטיות פנימיות הוא קערת חרס קטנה עם מלח גס, שמחליפים אחת לחודש. המלח שייך ליסוד האדמה, הוא סופח לחות, ובמסורת הוא משמש לייצוב מקומות שבהם הצ'י נוטה לעמוד. פירוט על השימוש בו במילון, בערך מלח ותרופת מי מלח.
מה לא לעשות
- לא להשאיר דלת או מכסה פתוחים "כדי שיתאוורר". מאווררים דרך חלון או מאוורר, לא דרך המסדרון.
- לא לאחסן באמבטיה דברים שלא שייכים לה. ניירת, ספרים, קופסאות של מצעים. כל חפץ שעומד שם סופג את איכות החדר, ועומס באמבטיה קטנה חוסם את מעט הזרימה שיש.
- לא להוסיף מים. אקווריום, מזרקה, תמונות של גלים. זה מגביר את מה שכבר בעודף.
- לא להכניס אדום ואש בכמויות. קיר אדום, עשרות נרות, תאורה אדמדמה.
- לא לתלות מראה מול הדלת או מול האסלה.
- לא להשאיר חפצים שבורים. מתלה שנפל, ראש מקלחת שמטפטף, אריח סדוק. באמבטיה אני מחמירה עם זה יותר מבכל חדר אחר, כי שבור ומים ביחד זה המתכון המדויק לאנרגיה עומדת.
- לא להפוך את האמבטיה לחדר עבודה. טלפון, מייל וקריאת חדשות בשירותים הפכו להרגל נפוץ, ואני מבקשת להשאיר אותם בחוץ. החדר הזה אמור לפנות, לא לאסוף.
שאלות נפוצות על פנג שואי לאמבטיה ולשירותים
האם באמת צריך לסגור את מכסה האסלה בפנג שואי?
כן. פתח האסלה הוא הניקוז הגדול ביותר בבית, ובפנג שואי כל ניקוז פתוח הוא נקודה שבה הצ'י נשאב החוצה. מכסה סגור ודלת סגורה הם שני ההרגלים הזולים ביותר שאני ממליצה עליהם בכל בית, ולפניהם אין טעם בשום תיקון אחר.
מה עושים כשדלת השירותים מול דלת הכניסה?
סוגרים את הדלת תמיד, סוגרים את המכסה, ושוברים את הקו הישיר בין שתי הדלתות עם עציץ גבוה, שטיח בולט או מנורה במבואה. תאורה חזקה בכניסה עוזרת לעין להיתפס לאור ולא לדלת השירותים.
האם מותר לשים מראה באמבטיה?
בוודאי, מראה מעל הכיור היא טבעית ונחוצה. מה שאני נמנעת ממנו הוא מראה שמשקפת את האסלה או את דלת האמבטיה. אם זו המראה הקיימת, מזיזים אותה מעט או מחליפים לגודל שלא תופס את האסלה בשיקוף.
מה עושים עם שירותים בלי חלון?
מאוורר מכני תקין שעובד בכל שימוש, תאורה חזקה וחמה יותר מהרגיל, צמח שסובל אור מועט או שמחליפים אותו בסבב עם צמח מהמרפסת, וקערת מלח גס שמחליפים פעם בחודש. הדלת והמכסה סגורים, ולא משאירים את הדלת פתוחה לאוורור.
אילו צבעים מתאימים לאמבטיה לפי פנג שואי?
צבעי אדמה ועץ: לבן חם, קרם, בז', חול, ירוק מרווה ומעט טרקוטה. הם מייצבים את עודף המים. כחול כהה ושחור מגבירים מים, אפור ולבן קר (מתכת) מולידים מים, ואדום (אש) מתנגש בהם. באמבטיה אפורה קיימת מוסיפים חום דרך מגבות, עץ וצמחים.
האם דליפה באמבטיה באמת משפיעה על הפרנסה?
בפנג שואי מים שזורמים בלי שליטה הם הדימוי הקלאסי למשאבים שמתבזבזים, ולכן דליפה היא הדבר הראשון שאני מבקשת לתקן. אני לא מבטיחה שתיקון ברז ישנה חשבון בנק, אבל בית שבו מים בורחים בלי שליטה הוא בית שבו משהו דולף מתשומת הלב, וזה כמעט תמיד מתבטא גם במקומות אחרים.
השירותים נמצאים באזור השפע של הבית. מה עושים?
לא נבהלים ולא מזיזים קירות. מקפידים יותר מהרגיל על דלת ומכסה סגורים, מתקנים כל דליפה מיד, מוסיפים יסוד אדמה בחומרים ובצבעים כדי לייצב את המים, וצמח חי אחד שמנקז עודף. את העבודה על אזור השפע עצמו עושים במקומות אחרים בבית, ועל זה יש מדריך נפרד.
האם מותר לשים צמחים באמבטיה?
כן, וזה התיקון שאני הכי אוהבת לחדר הזה. יסוד העץ מנקז את עודף המים ומכניס חיים לחדר קר. פוטוס, ספטיפיליום ושרכים מסתדרים עם לחות ואור מועט. צמח יבש או חולה מוציאים מיד, כי הוא עושה בדיוק את ההפך.
מאיפה להתחיל השבוע
אם הייתי צריכה לבחור שלושה דברים, הייתי מתחילה בתיקון כל דליפה וטפטוף, ממשיכה להרגל של דלת ומכסה סגורים, ומסיימת בצמח אחד ובשני פריטים מחרס או מעץ שמייצבים את המים. אלה שינויים של שעה אחת, והם משנים את החדר יותר מכל שיפוץ.
כשהאמבטיה יושבת במקום מאתגר באמת, במרכז הדירה, מול המיטה או מול דלת הכניסה, כדאי לבדוק אותה יחד עם שאר הבית, כי התיקון תלוי בכיווני הדירה ובמפות הלידה של מי שגר בה. זה בדיוק מה שאני עושה בייעוץ פנג שואי לבית: עוברת חדר אחר חדר, מודדת, ומשאירה תוכנית מעשית שאפשר ליישם כבר באותו שבוע. ואם יש שאלה קטנה על האמבטיה שלכם, אפשר פשוט לכתוב לי בוואטסאפ.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
- מטבח בפנג שואי: המדריך המקיף ליצירת מרכז הבית המושלם
- איך ליצור חדר שינה מושלם על פי הפנג שואי
- פנג שואי לדלת הכניסה: טיפים ליצירת בית מזמין והרמוני
- צבעים לאמבטיה לפי הפנג שואי: איך מייצבים את יסוד המים



