פנג שואי למסעדה ולבית קפה הוא בעיניי שילוב של שלושה מרחבים שכתבתי עליהם בנפרד: חנות, מטבח וחדר שינה. חנות, כי אנשים צריכים להיכנס ולהגיע עד הסוף. מטבח, כי הכיריים הן הפרנסה. וחדר שינה, כי אדם שיושב לשעה ליד שולחן צריך בדיוק את מה שאדם שוכב במיטה צריך: קיר מאחור ומבט אל הדלת. השולחנות שאנשים "לא רוצים לשבת בהם" בכל מסעדה הם תמיד אותם שולחנות, ומי שיודע למה יכול לתקן אותם. במדריך הזה אני עוברת על הכניסה, על הישיבה, על המטבח והבר, על השירותים, על היסוד של המטבח שלכם, ועל מה שאני בודקת קודם כשאני נכנסת למקום בפעם הראשונה.
אני אוהבת לעבוד עם מסעדות כי התוצאה נראית מהר. בבית לוקח זמן להרגיש שינוי. במסעדה, כשמזיזים שני שולחנות ומוסיפים אור בקיר האחורי, רואים כבר בשבוע הבא איפה אנשים בוחרים לשבת ואיך הם יושבים שם. הצ'י במסעדה הוא לא מושג מופשט: הוא המקום שבו המלצרית נעצרת, השולחן שמתפנה אחרון, והפינה שבה אנשים מזמינים עוד קפה.
הכניסה: הרגע שבו מחליטים
על הכניסה חלים כל הכללים שכתבתי במדריך לחנות: דלת רחבה ופתוחה, בלי שום דבר שחוסם אותה, מדרכה פנויה שמשמשת כאולם בהיר, ותפריט שאפשר לקרוא בלי להיכנס. במסעדה יש שני דברים נוספים: עמדת המארחת והמטר הראשון. עמדת מארחת שעומדת באמצע הפתח היא מחסום, גם אם מי שעומדת בה מחייכת. אני מזיזה אותה הצידה, עם קיר מאחור ומבט אל הדלת. והמטר הראשון אחרי הדלת נשאר ריק, כדי שמי שנכנס יוכל לעצור, להסתכל ולבחור. מסעדה שבה השולחן הראשון צמוד לדלת מאבדת את אותו שולחן ואת תחושת הרווחה של כל מי שנכנס.
ומה רואים כשנכנסים: לא את דלת המטבח, לא את השירותים ולא את פח האשפה. רואים את החלל, את האור ואת הבר או את הפינה הכי יפה במקום. אם דלת המטבח נמצאת בקו ישיר עם הכניסה, אני מכניסה ביניהן משהו: מחיצה נמוכה, צמח גדול, או הבר עצמו.
הישיבה: למה יש שולחנות שאף אחד לא רוצה
הכלל של עמדת הכוח מסביר את כל מפת הישיבה של כל מסעדה. אנשים רוצים לשבת עם הגב לקיר ולראות את הדלת. לכן הפינות והשולחנות לאורך הקירות מתמלאים ראשונים, והשולחנות שבאמצע החלל, שכל הצדדים שלהם חשופים, מתמלאים אחרונים או נשארים ריקים. זו לא העדפה אישית של לקוח מסוים, זה הגוף. השולחנות האלה הם המקום שבו אני עובדת הכי הרבה:
- לתת גב לשולחנות האמצע. ספסל עם משענת גבוהה, מחיצה נמוכה, אדנית צמחים או כוננית יין בגובה הכתף. כל אחד מהם הופך שולחן חשוף לשולחן עם קיר.
- לא שולחן במעבר. שולחן שהמלצרים עוברים לידו כל שתי דקות מקבל שה צ'י, זרם מהיר, ואנשים יושבים בו באי שקט. אם אין ברירה, המעבר עובר מאחורי הכיסאות שגבם למחיצה ולא מאחורי כיסאות חשופים.
- לא כיסא עם הגב לדלת. בכל שולחן לפחות מקום אחד שרואה את הכניסה, ובשולחן זוגי הכיסא שרואה את הדלת הוא זה שמציעים ראשון.
- לא מתחת לקורה, למזגן או לרמקול. שולחן שיושב בדיוק מתחת לקורה חשופה או למזגן שנושף הוא שולחן שאנשים מבקשים להחליף.
- לא ליד דלת השירותים ולא ליד דלת המטבח. אם יש שולחן כזה, הוא מקבל מחיצה או צמח גדול בינו לבין הדלת, ותאורה טובה.
- פינות חדות. פינה של בר או של עמוד שמכוונת ישר אל שולחן היא חץ מורעל, ואני מזיזה את השולחן או מעגלת את הפינה.
על ישיבה בבר הכלל שונה: מי שיושב בבר עם הפנים אל הקיר בסדר גמור, כי הברמן מולו הוא ה"קיר" שלו, והבר עצמו הוא הגבול. ובמסעדות עם ישיבה בחוץ, השולחנות שצמודים לחזית הבניין הם עמדת הכוח של המדרכה, והשולחנות שצמודים לכביש הם ההפך.
המטבח: הפרנסה
הכיריים במסעדה הן מה שהכיריים בבית: הפרנסה עצמה. כל מה שכתבתי במדריך למטבח תקף כאן בהגדלה: כיריים עם קיר מאחור, הטבח לא עומד עם הגב לדלת המטבח, והכיריים לא ישר מול הכיור או מול המקרר, כי במחזור השולט המים מכבים את האש. דלת המטבח לא בקו ישיר עם דלת הכניסה, כדי שהצ'י שנכנס לא ירוץ ישר אל האש, ולא ישר מול דלת השירותים.
מטבח פתוח, שהוא הטרנד של השנים האחרונות, הוא בסדר גמור בפנג שואי בשני תנאים: שהוא מסודר באמת, כי מטבח פתוח מלוכלך הוא מטבח מלוכלך באמצע הסלון של הלקוחות, ושהאש עצמה לא פונה ישר אל הכניסה. גריל או כיריים שמביטים בדלת הם אש שבורחת, ואני מסובבת את עמדת הבישול או שמה בר נמוך ביניהם לבין הפתח. ועוד דבר אחד: המטבח צריך לפנות פסולת בשקט. פח שרואים מהאולם ודלת אחורית שפתוחה אל החצר עם הארגזים הם המקבילה של דלת שירותים פתוחה בבית.
הבר, הקופה ועמדת בעל המקום
הבר והקופה מקבלים את עמדת הכוח של המסעדה: באלכסון מהדלת, קיר מלא מאחור, מבט אל הכניסה. לא בפתח עם הגב לרחוב, לא עם חלון מאחור, ולא מול דלת השירותים. אם בעל המקום עומד שם רוב היום, כיוון העמידה שלו פונה לאחד הכיוונים המיטיבים לפי מספר הקואה, ואת זה מחשבים במחשבון מספר הקואה. על הקופה בעסק כתבתי בפירוט במדריך לחנות, והכללים זהים.
השירותים
במסעדה השירותים הם המקום שבו הלקוח מחליט אם לחזור. בפנג שואי הם גם המקום שמנקז, ולכן הכלל הראשון הוא שלא רואים אותם: לא מהכניסה, לא מהשולחנות, לא מהבר. דלת סגורה תמיד, מסדרון קטן או פנייה שמסתירה את הדלת, ובפנים אור, ניקיון, וצמח. שולחן שצמוד לדלת השירותים מקבל מחיצה או מוזז, ואם הכניסה פונה ישר אל דלת השירותים, זה הדבר הראשון שאני מתקנת. את כל השאר פירטתי במדריך לאמבטיה ולשירותים, והוא תקף למסעדה מילה במילה.
יין ויאנג והיסוד של המטבח שלכם
בית קפה של בוקר ומסעדה של ערב הם שני מקומות הפוכים ביין ויאנג, ושניהם צודקים. בית קפה רוצה יאנג: אור, תנועה, חלונות פתוחים, מוזיקה ערה, שולחנות קטנים שמתחלפים. מסעדת ערב רוצה יותר יין: אור נמוך וחם, שולחנות שמרגישים פרטיים, קצב איטי. הטעות היא לערבב: בית קפה חשוך או מסעדת ערב מוצפת באור לבן. לכן אני מבקשת תאורה בשכבות שאפשר לשנות לאורך היום, ועל זה כתבתי בתאורה בפנג שואי.
היסוד של המטבח שלכם מכוון את החומרים. גריל ומנגל הם אש: עץ שמזין אותה בריהוט, מעט מים בצבעים, לא קיר שלם של אדום כי האש כבר בצלחת. דגים, סושי ופירות ים הם מים: מתכת שמולידה אותם, לבן, אפור וכחול, קווים זורמים. מאפייה ובית קפה הם אדמה: אש בתאורה חמה, עץ, טרקוטה וגווני חיטה. מסעדה צמחונית או ירוקה היא עץ: מים בצבעים הרכים וצמחים חיים, פחות מתכת חשופה. ולכל המסעדות כלל אחד: גוונים חמים מזמינים לשבת ולהישאר, לבן קר ומבריק מזרז החוצה.
מה אני בודקת קודם
- עומדת בחוץ. רואים את המקום, הדלת פתוחה, התפריט קריא, המדרכה פנויה.
- מה רואים מהדלת. אולם, אור ובר, או מטבח, שירותים ופח.
- עמדת המארחת והמטר הראשון.
- איזה שולחנות ריקים. אני מבקשת לראות את המקום בשעת עומס, כי השולחנות שנשארים ריקים מספרים את כל הסיפור.
- קווים ישרים. כניסה אל מטבח, כניסה אל שירותים, מטבח אל שירותים.
- הבר והקופה. קיר מאחור, מבט אל הדלת.
- הכיריים. קיר מאחור, לא מול כיור, לא מול הכניסה.
- תאורה לפי שעה. אפשר לשנות או הכול על מתג אחד.
- מה שבור ומה מריח. נורה, כיסא, דלת, שירותים, מטבח אחורי. במסעדה זה לפני הכול.
מה לא לעשות
- לא עמדת מארחת באמצע הפתח.
- לא שולחן צמוד לדלת, לשירותים או למעבר בלי מחיצה או צמח.
- לא כיסאות חשופים מכל הצדדים באמצע האולם.
- לא קו ישר מהכניסה אל המטבח או אל השירותים.
- לא גריל או כיריים שפונים ישר אל הדלת.
- לא בית קפה חשוך ולא מסעדת ערב באור לבן.
- לא מראה מול הדלת. היא מחזירה את האורחים החוצה. מראה שמכפילה את האולם פנימה, בצד, היא שימוש טוב.
- לא לסמוך על אקווריום ליד הקופה במקום על מפת ישיבה נכונה. מים ליד הכניסה הם מסורת מוכרת במסעדות סיניות, ובחנות ובמסעדה הם יכולים להתאים, אבל רק אחרי שהשולחנות והבר במקום.
שאלות נפוצות על פנג שואי למסעדה ולבית קפה
למה יש במסעדה שולחנות שאף אחד לא רוצה לשבת בהם?
כי אנשים רוצים לשבת עם הגב לקיר ולראות את הדלת, וזו עמדת הכוח. שולחנות באמצע האולם שחשופים מכל הצדדים, שולחנות במעבר, ליד השירותים, מתחת לקורה או למזגן, הם תמיד האחרונים להתמלא. מתקנים עם ספסל גבוה, מחיצה נמוכה או אדנית שנותנים להם "קיר", ומזיזים את המעבר מאחורי הגבות המוגנים.
איפה נכון למקם את הבר והקופה במסעדה?
באלכסון מדלת הכניסה, עם קיר מלא מאחור ומבט אל הדלת, לא בפתח עם הגב לרחוב, לא עם חלון מאחור ולא מול דלת השירותים. אם בעל המקום עומד שם רוב היום, כיוון העמידה שלו פונה לאחד הכיוונים המיטיבים לפי מספר הקואה שלו.
האם מטבח פתוח טוב בפנג שואי?
כן, בשני תנאים: שהוא מסודר באמת, כי מטבח פתוח מלוכלך הוא מטבח מלוכלך באמצע האולם, ושהאש לא פונה ישר אל הכניסה. גריל או כיריים שמביטים בדלת מקבלים סיבוב של עמדת הבישול או בר נמוך בינם לבין הפתח.
מה עושים כשדלת הכניסה פונה ישר אל השירותים או אל המטבח?
שוברים את הקו הישיר: מחיצה נמוכה, צמח גדול, הבר עצמו או עמדת המארחת (בצד, לא באמצע הפתח). דלת השירותים נשארת סגורה תמיד ומוסתרת בפנייה קטנה, ודלת המטבח מקבלת וילון או דלת נדנדה שסוגרת את המבט.
אילו צבעים מתאימים למסעדה לפי פנג שואי?
גוונים חמים מזמינים לשבת ולהישאר, לבן קר ומבריק מזרז החוצה. מעבר לזה, לפי היסוד של המטבח: עץ וגווני חיטה לגריל ולמאפייה, לבן ואפור וכחול לדגים ולסושי, צמחים וגוונים רכים למסעדה ירוקה. קיר שלם של אדום מיותר במקום שהאש כבר בצלחת.
מה ההבדל בפנג שואי בין בית קפה למסעדת ערב?
בית קפה רוצה יאנג: אור, תנועה, חלונות פתוחים, שולחנות קטנים שמתחלפים. מסעדת ערב רוצה יותר יין: אור נמוך וחם, שולחנות פרטיים, קצב איטי. שניהם צודקים, והטעות היא לערבב. תאורה בשכבות שמשתנה לאורך היום פותרת את רוב זה.
האם אקווריום או מזרקה ליד הקופה מביאים כסף?
מים ליד הכניסה הם מסורת מוכרת במסעדות סיניות, ובעסק שמבוסס על תנועה של אנשים הם יכולים להתאים. אבל הם לא מחליפים מפת ישיבה נכונה, בר במקום נכון ודלת פנויה. אם המסעדה עובדת נכון, מים קטנים ונקיים הם תוספת נחמדה. אם היא לא, הם לא יתקנו אותה.
מאיפה להתחיל מחר בבוקר
אם הייתי צריכה לבחור שלושה דברים, הייתי מתחילה בעמדת המארחת והמטר הראשון, ממשיכה בלתת "קיר" לשולחנות האמצע עם ספסל או אדנית, ומסיימת בבדיקה שאף שולחן לא יושב מתחת למזגן או ליד דלת השירותים בלי מחיצה. שלושת אלה משנים את מפת הישיבה כבר בשבוע הבא.
ואם אתם פותחים מקום חדש, משפצים או מרגישים שהאולם מלא בחוץ וריק בפנים, אני שמחה לבוא ולשבת בו בשעת עומס. בייעוץ פנג שואי לעסקים אני עוברת על הכניסה, על מפת הישיבה, על הבר ועל המטבח, מודדת את הכיוונים של בעל המקום ומשאירה תוכנית מעשית. ועל האנרגיה של בעל העסק עצמו, שבמסעדה היא נוכחת בכל צלחת, כתבתי במשיכת לקוחות ושפע לעסק.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
- פנג שואי לחנות: הכניסה, המסלול בתוך החנות ומיקום הקופה
- מטבח בפנג שואי: המדריך המקיף ליצירת מרכז הבית המושלם
- פנג שואי לקליניקה ולחדר טיפולים: המדריך למטפלים



