אסטרולוגיה סינית למשפחה היא הכלי שעזר לי להבין את הבית שלי לפני שעזר לי להבין בתים של אחרים. כל בן משפחה נולד עם מפת באזי משלו, ובמרכזה יסוד אחד מחמשת היסודות שמסביר איך הוא אוהב, איך הוא מתעצבן, מה הוא צריך כדי להרגיש בטוח ומה שוחק אותו. במדריך הזה אני עוברת איתכם על חמשת היסודות כפי שהם נראים סביב שולחן המשפחה, על הדרך שבה היסודות מזינים ומרסנים זה את זה בין הורים לילדים ובין אחים, על זיהוי של חוסר איזון במשפחה, ועל מה שאפשר לעשות עם זה בבית וביומיום.

הפעם הראשונה שקראתי את המפות של מתן ושל הילדים הייתה הפעם הראשונה שהבנתי למה אותה שיחה עם אחד הילדים נגמרת תמיד בדמעות ועם השני בצחוק. לא היה שם ילד "קשה" וילד "קל"; היו שני יסודות שונים שצריכים שתי שפות שונות. מאז, כשמשפחה מגיעה אליי עם "אנחנו כל הזמן מתנגשים", אני פותחת קודם את המפות, ורק אחר כך את תוכנית הדירה.

מה המפה הסינית יודעת על בן משפחה

מפת באזי נבנית מתאריך הלידה ומשעת הלידה: ארבעה עמודים, שנה, חודש, יום ושעה. הגבעול של עמוד היום הוא אדון היום, היסוד שמייצג את האדם עצמו, ושאר המפה מספרת מה מזין אותו, מה שוחק אותו ומה הוא נותן לאחרים. בקריאה משפחתית אני מסתכלת על אדון היום של כל אחד, על חוזק אדון היום שלו, ועל היחסים בין היסודות של בני הבית. את היסוד של חיית השנה, שהוא השכבה הפשוטה יותר, אפשר לראות מיד במחשבון המזל הסיני, ואת ההתאמה בין שני בני משפחה במחשבון ההתאמה.

חמשת היסודות סביב שולחן המשפחה

חמשת היסודות בשולחן המשפחתישולחן המשפחהעץצמיחה, יוזמה, גמישותאשחום, הבעה, התלהבותאדמהיציבות, דאגה, אמינותמתכתסדר, עקרונות, דיוקמיםעומק, הקשבה, הסתגלות
חמשת היסודות סביב שולחן המשפחה: כל בן בית מביא יסוד אחר, וההבנה של מה כל יסוד צריך משנה את הדרך שבה מדברים איתו.

מים: העומק וההקשבה

בן משפחה של מים מרגיש את האווירה לפני שמישהו אמר מילה. הוא מסתגל, מקשיב, ורואה דברים שאחרים מפספסים. מה שוחק אותו: רעש, לחץ, בית שאין בו רגע של שקט. מה הוא צריך: זמן לבד שלא מתפרש כריחוק, שגרה גמישה, ודרך להביע את מה שהוא מרגיש, בציור, בכתיבה, בשיחה שקטה. ילד של מים לא צריך שידחפו אותו לדבר; הוא צריך שיישבו לידו מספיק זמן.

עץ: הצמיחה והיוזמה

בן משפחה של עץ רוצה לגדול, לתכנן, להתקדם. הוא מוביל, מתעקש, ורואה רחוק. מה שוחק אותו: מכשולים, "לא" בלי הסבר, תחושה שעוצרים אותו. ואז הוא מתפרץ. מה הוא צריך: מטרות, תנועה, אחריות אמיתית בבית, ומקום לביטוי. ילד של עץ שנראה עקשן הוא לרוב ילד שצריך לדעת למה.

אש: החום וההבעה

בן משפחה של אש ממלא את הבית בקול, בצחוק ובחיבוקים. הוא מתלהב, מדבר, ומחבר בין כולם. מה שוחק אותו: שגרה אפורה, חוסר תגובה, להיות לא נראה. ואז מצב הרוח נופל באותה מהירות שבה הוא עלה. מה הוא צריך: קהל, פעילות חברתית, מסגרת שנותנת לאש מקום לבעור בלי לשרוף את כולם, ומנוחה שמוכתבת מראש, כי הוא לא ייקח אותה לבד.

אדמה: היציבות והדאגה

בן משפחה של אדמה הוא זה שדואג שיש אוכל, שכולם הגיעו, שהמסורת נשמרת. הוא מחזיק את הבית. מה שוחק אותו: שינויים פתאומיים, להיות היחיד שדואג, וחוסר הכרה במה שהוא עושה. מה הוא צריך: תודה בקול, שיתוף באחריות, ורשות לשחרר ולתת לאחרים לעשות גם אם הם עושים אחרת. הורה של אדמה צריך ללמוד לתת לילד של עץ לטפס בעצמו.

מתכת: הסדר והעקרונות

בן משפחה של מתכת מביא סדר, גבולות ברורים ודיוק. הוא זה שיודע איפה כל דבר ומה הכלל. מה שוחק אותו: בלגן, חוסר עקביות, רגשות שמוצפים בלי מבנה. ואז הוא נהיה ביקורתי וסגור. מה הוא צריך: שהכללים יהיו ברורים ויכובדו, דרך להביע רגש שלא מאיימת עליו, ומעט ספונטניות שמוסכמת מראש. ילד של מתכת שמתקן את כולם לא מנסה לפגוע; הוא מנסה לסדר.

איך היסודות פוגשים זה את זה במשפחה

היסודות לא עומדים לבד, והיחסים ביניהם הם הלב של הקריאה המשפחתית. במחזור ההולדה כל יסוד מזין את הבא: מים מזינים עץ, כמו הורה מקשיב שתומך בילד שרוצה לגדול; עץ מזין אש, כמו אח גדול שמלהיב אח צעיר; אש יוצרת אדמה, כמו ילד שמח שמחזק את הביטחון של כל הבית; אדמה מולידה מתכת, כמו סבתא שמעבירה את הכללים; מתכת אוספת מים, כמו מבנה ברור שנותן לילד הרגיש מקום. במחזור השליטה כל יסוד מרסן אחר: מים מכבים אש, מתכת חותכת עץ, עץ שואב אדמה, אדמה סוכרת מים, אש ממיסה מתכת. אבא של מתכת וילד של עץ מתנגשים לא כי מישהו מהם רע, אלא כי ביקורת מדויקת נשמעת לעץ כחיתוך. ואמא של מים וילד של אש יכולים לכבות זה את זה בלי כוונה: היא צריכה שקט בדיוק כשהוא צריך קהל.

מה שעוזר הוא לדעת את זה. כשההורה של מתכת יודע שהילד שלו עץ, הוא אומר את אותה הערה אחרת: קודם מה טוב, אחר כך מה לשנות, ובסוף למה. כשאמא של מים יודעת שהבן שלה אש, היא מכתיבה מראש רבע שעה של קהל מלא ואחר כך רבע שעה של שקט, ושניהם מקבלים את מה שהם צריכים.

הורים, אחים, סבים: שלושה מעגלים

ההורים כצוות

לפני הילדים, אני קוראת את שני ההורים יחד. שני הורים של אדמה יוצרים בית יציב מאוד שלפעמים חסרה בו תנועה, ואני מבקשת מהם להוסיף בכוונה פעילות ושינוי. הורה של אש והורה של מים צריכים לחלק תפקידים: מי מלהיב ומי מרגיע, ולא להתחרות על אותו רגע. הורה של עץ והורה של מתכת מתווכחים על הדרך, ובדרך כלל מסכימים על היעד, וכשהם יודעים את זה הוויכוח מתקצר. הילדים רואים את הצוות הזה לפני שהם שומעים מילה, ולכן אני מתחילה ממנו. אצלנו, למשל, לקח לי זמן להבין שמתן ואני לא חולקים על מה שחשוב לילדים, אלא רק על הקצב שבו מגיעים לשם, וההבנה הזו לבדה קיצרה הרבה שיחות.

האחים

אחים הם המקום שבו היסודות הכי בולטים, כי אין בהם את העידון של המבוגרים. אח של עץ ואח של מתכת רבים על כללים: אחד רוצה לשנות אותם והשני לשמור עליהם. אחות של אש ואח של מים חיים בשני קצבים, והבית צריך לתת לכל אחד מהם את הקצב שלו בשעות שונות. שני אחים של אש הם בית רועש ושמח שצריך רגעי שקט מוכתבים. מה שעוזר הוא לא להשוות ביניהם ולא לבקש מאחד להיות כמו השני: יסוד לא מחליפים, רק לומדים לדבר איתו.

סבים וסבתות

הדור הקודם מביא לרוב אדמה ומתכת: מסורת, כללים ודאגה. כשסבתא של מתכת מתקנת את הנכד של עץ, הוויכוח שהיה בין האב לבן חוזר בדור הבא. ההבנה הזו עוזרת לשני הצדדים: לסבתא להגיד את הדבר אחרת, ולהורים להסביר לילד שהתיקון הוא דאגה בשפה של יסוד אחר. בבתים שבהם שלושה דורות נפגשים בכל שבת, זו הקריאה שהכי מורידה מתח מהארוחה.

איך מזהים חוסר איזון במשפחה

חוסר איזון בין היסודות לא מופיע בבדיקות, הוא מופיע בשגרה. אלה הסימנים שאני שומעת שוב ושוב:

  • אותו ויכוח שחוזר בין אותם שני אנשים, סביב אותו נושא, באותה שעה.
  • בן משפחה אחד שנושא את כל הדאגה ואחד שלא נדרש לדאוג לכלום.
  • ילד שמתפרץ "בלי סיבה", ובדיקה מראה שזה קורה תמיד אחרי שעצרו אותו.
  • בן בית שנעלם לחדר בכל פעם שהבית רועש, ומישהו שמפרש את זה כריחוק.
  • קושי לשמור על שגרה, או להפך, שגרה כל כך נוקשה שאף אחד לא נושם.
  • תחושה כללית של בית שבו כולם דרוכים, בלי שמישהו יודע להגיד למה.

כשאני רואה רשימה כזו, אני מחפשת את היסוד שחסר למשפחה כקבוצה. משפחה בלי אדמה מתקשה ביציבות ובשגרה; משפחה בלי אש שקטה מדי ולא חוגגת; משפחה בלי מים לא מקשיבה; משפחה בלי עץ לא זזה; משפחה בלי מתכת חיה בלי כללים. את היסוד החסר אפשר לחזק בכוונה, בשגרה ובבית.

מה עושים עם זה

בשפה

לכל יסוד יש דרך שבה הוא שומע. לעץ אומרים למה. לאש אומרים בקול ועם חיוך. לאדמה אומרים תודה לפני הבקשה. למתכת אומרים מה הכלל. למים אומרים בשקט, ומחכים. זה נשמע פשוט, וזה הדבר שמשפחות מספרות לי אחר כך שהכי שינה.

בשגרה

ארוחה אחת ביום סביב שולחן, בלי מסכים, שבה כל אחד אומר משפט על היום שלו. זה מזין את האש ואת האדמה של הבית בבת אחת. זמן איכות אישי עם כל ילד, בנפרד, כי ילד של מים לא יקבל את מה שהוא צריך כשהילד של האש בחדר. פעילות גופנית משותפת לעץ, כללים כתובים על המקרר למתכת, ורבע שעה של שקט בבית בכל יום למים.

בבית

כאן נכנס הפנג שואי. לכל אחד מבני הבית פינה משלו, בצבע ובחומר של היסוד שלו: עץ וירוק לילד של עץ, חרס ובז' לבן משפחה של אדמה, לבן ומתכת למי שצריך סדר, כחול ומים למי שצריך עומק, נגיעת אדום למי שצריך חום. אזור המשפחה במזרח הבית, לפי מפת הבאגואה, מקבל צמח חי ותמונה משפחתית. ועל סידור המרחב המשותף כך שהוא מוריד מתחים במקום ליצור אותם כתבתי במערכות יחסים הרמוניות בבית.

במעברים

המקומות שבהם משפחה הכי זקוקה לקריאה הזו הם המעברים: תינוק חדש, מעבר דירה, גיל ההתבגרות, הורה שחוזר לעבודה. במעבר כל יסוד מגיב אחרת. העץ רץ קדימה ושוכח את מי שנשאר מאחור, האש מתלהבת ואז נופלת, האדמה מתקשה לשחרר את מה שהיה, המתכת מחפשת את הכללים החדשים, והמים סופגים את המתח של כולם. כשיודעים את זה מראש, אפשר לתת לכל אחד את מה שהוא צריך בזמן המעבר עצמו, ולא אחרי שהוא כבר נפגע. בעמודי המזל של כל אחד רואים גם איזו תקופה הוא עובר, ולפעמים זה מסביר למה דווקא השנה המעבר קשה לאחד מבני הבית ולא לאחרים.

בחינוך

ילד של עץ צריך אחריות ומטרה; ילד של אש צריך במה ומסגרת; ילד של אדמה צריך שגרה והכרה; ילד של מתכת צריך כללים והסבר; ילד של מים צריך זמן ושקט. אותו עונש ואותו פרס לא עובדים על כולם, ומשפחה שיודעת את זה מפסיקה להתאמץ באותה דרך מול ילדים שונים. הרחבתי על זה במאמר קשה להבין את הילד שלכם?.

שאלות נפוצות על אסטרולוגיה סינית למשפחה

איך מזהים את היסוד של כל בן משפחה?

הקריאה המדויקת היא לפי אדון היום במפת הבאזי, שנגזר מתאריך הלידה. קריאה ראשונית ופשוטה יותר נותן היסוד של חיית השנה במחשבון המזל הסיני. גם התבוננות עוזרת: מי דואג (אדמה), מי מוביל (עץ), מי מלהיב (אש), מי מסדר (מתכת), מי מקשיב (מים).

מה עושים כשיש התנגשות בין יסודות במשפחה?

מבינים את הכיוון של ההתנגשות (למשל מתכת חותכת עץ, מים מכבים אש) ומשנים את השפה ואת השגרה בהתאם: להורה של מתכת לומר לילד של עץ קודם מה טוב ואז מה לשנה, ולהורה של מים לתת לילד של אש רבע שעה של קהל ואז רבע שעה של שקט.

האם אפשר לחזק יסוד שחסר למשפחה?

כן. משפחה בלי אדמה מחזקת שגרה, ארוחות קבועות ומסורות; בלי אש מוסיפה חגיגות ופעילות חברתית; בלי מים מקצה זמן שקט והקשבה; בלי עץ מוסיפה תנועה ומטרות; בלי מתכת כותבת כללים. גם הבית עוזר, בצבעים ובחומרים של היסוד החסר.

האם ילדים יכולים להבין את רעיון היסודות?

כן, כשמציגים אותו בשפה שלהם. ילד מבין בקלות ש"כשאני כועס זה העץ שלי שרוצה לזוז" או ש"אח שלי מים ולכן הוא צריך שקט". זה נותן להם מילים להבדלים במקום תחושה שמישהו רע.

כמה זמן לוקח לראות שינוי?

שינוי בשפה מורגש בשיחה הראשונה שבה אומרים את אותו דבר אחרת. שינוי בדפוסים של המשפחה כקבוצה לוקח שבועות של שגרה חדשה. אני מבקשת ממשפחות לבחור שינוי אחד בשפה ואחד בשגרה, ולא לנסות הכול בבת אחת.

איך זה מתחבר לפנג שואי בבית?

היסוד של כל בן בית קובע אילו צבעים וחומרים תומכים בו בפינה שלו, ואזור המשפחה במזרח הבית מקבל צמח חי ותמונה משפחתית. סידור הסלון ופינת האוכל כך שכולם רואים זה את זה משלים את מה שהמפה מראה.

צריך שעת לידה לקריאה משפחתית?

אדון היום, שהוא הבסיס לקריאה, נקבע מהתאריך בלבד, ולכן אפשר לקרוא את היסוד של כל בן משפחה גם בלי שעה. שעת הלידה מוסיפה את העמוד הרביעי ומדייקת את חוזק אדון היום ואת היחסים עם הילדים במפה.

מאיפה להתחיל השבוע

אם הייתי צריכה לבחור, הייתי מתחילה בבדיקת היסוד של כל אחד מבני הבית במחשבון, ממשיכה בשינוי אחד בשפה מול הילד שהכי מתנגשים איתו, ומסיימת בארוחה אחת ביום סביב שולחן בלי מסכים. שלושת אלה משנים את האווירה בבית בשבוע אחד.

ואם אתם מרגישים שאתם חוזרים לאותם ויכוחים עם אותו ילד, שאחד מבני הבית נשחק ואף אחד לא מבין למה, או שאתם פשוט רוצים להבין את המשפחה שלכם לעומק, אני שמחה לקרוא לכם את המפות. בקריאת מפה אסטרולוגית אישית אני עוברת על המפה של כל בן משפחה, על היחסים בין היסודות, ועל מה שכל אחד צריך כדי לפרוח בבית הזה, ואתם יוצאים עם שפה חדשה למשפחה. אפשר גם לכתוב לי בוואטסאפ ולשאול.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך