להרחבה: פנג שואי למשרד ולחלל עבודה משותף: חדר המנהל ועמדות הצוות.
פנג שואי לקריירה הוא, בעיניי, קודם כול שאלה של שלושה דברים: איפה עומד שולחן העבודה, לאן אתם פונים כשאתם יושבים, ומה נמצא בטווח הראייה שלכם במשך שמונה שעות ביום. במדריך הזה אני עוברת אתכם על הדרך שבה אני בודקת משרד, חדר עבודה או עמדה במשרד פתוח: עמדת הכוח של השולחן, כיוון הישיבה לפי מספר הקואה, אזור הקריירה בבאגואה (צפון, ולא צפון-מזרח כפי שנכתב בעבר גם כאן באתר), איתור הנקודות שבהן האנרגיה נתקעת, ואילו הרגלים קטנים משנים את תחושת העבודה בלי לשנות את התפקיד.
אני מבלה חלק גדול מהביקורים שלי בבתים דווקא בחדר העבודה. בשנים האחרונות המשרד נכנס הביתה, ואצל הרבה אנשים הוא נכנס בלי תכנון: שולחן שנדחף לפינה שנשארה פנויה, מסך שפונה לקיר, גב שפונה לדלת. אחר כך הם מספרים לי שקשה להם להתרכז, שהם מרגישים דרוכים, שהעבודה "לא זורמת". לפני שמדברים על צבעים או על סמלים של הצלחה, אני מבקשת לראות איפה הם יושבים. ברוב המקרים התשובה נמצאת שם.
מה הפנג שואי רואה כשהוא מסתכל על מקום עבודה
בפנג שואי, מקום העבודה הוא המקום שבו אנחנו מבקשים מהסביבה לתמוך בנו בעשייה: בריכוז, בהחלטות, במפגש עם אנשים ובתחושת הערך שלנו. צ'י, אנרגיית החיים שזורמת בכל מרחב, צריכה להתנהל במשרד אחרת מאשר בחדר השינה. בחדר שינה אני רוצה נחל שקט; במשרד אני רוצה נחל חי, עם תנועה, אבל לא שיטפון. משרד שבו הצ'י עומד מרגיש כבד וישנוני, ומשרד שבו הצ'י דוהר, עם מעבר מרכזי שחוצה אותו, דלת מול חלון ורעש תמידי, מרגיש כמו תחנת רכבת. אף אחד משני המצבים לא תומך בעבודה טובה.
יין ויאנג במשרד
עבודה היא פעילות יאנג: תנועה, אור, דיבור, החלטות. לכן חלל עבודה טוב צריך יותר יאנג מאשר חדר מנוחה: אור טבעי, תקרה שלא לוחצת, צבעים ערים, ריח נעים, ניקיון ותנועה של אנשים. אבל בלי יין אי אפשר לחשוב. עץ, טקסטיל, חומרים טבעיים, פינה שקטה לשיחה או למחשבה, כל אלה מכניסים את היין שמאפשר להתרכז ולהקשיב. כשאני מאבחנת משרד אני שואלת את עצמי איזה משני הכוחות חסר כאן: משרד שכולו זכוכית, מתכת ורעש זקוק ליין; משרד חשוך בקומת מרתף, עם ריהוט כבד ובלי חלון, זקוק ליאנג.
מיקום השולחן: עמדת הכוח
אם הייתי צריכה לבחור שינוי אחד בלבד בכל משרד, זה היה מיקום השולחן. העיקרון נקרא עמדת הכוח, ובמשרד הוא פשוט: יושבים כשמאחורי הגב קיר מלא, הפנים פונות אל החדר, ורואים את הדלת בלי להסתובב, אבל לא יושבים בקו ישיר מולה. זו הישיבה של מי ששולט במרחב שלו: רואה מי נכנס, לא מופתע מאחור, ולא עומד בדרך של כל מי שעובר. בשפה של הפנג שואי, גב לדלת הוא גב להזדמנויות; בשפה של הגוף, גב לדלת הוא דריכות קטנה שלא מרפה כל היום.
גב לקיר, פנים אל הדלת
הקיר מאחורי הגב הוא התמיכה. הרבה אנשים יושבים עם הגב לחלון כי "ככה יש אור על המסך", ומקבלים תחושה של חוסר ביטחון שהם לא מצליחים להסביר. אם אין ברירה והגב חייב להיות לחלון, אני מבקשת וילון כבד או כיסא עם גב גבוה שיוצר קיר רך. ואם השולחן חייב לעמוד בקו ישיר מול הדלת, מזיזים אותו מעט הצידה, או מניחים צמח גבוה, מחיצה נמוכה או ארונית שמרככת את הקו. בדיוק כמו במיטה, הפתרון הוא לא תמיד להזיז את הרהיט, לפעמים מספיק לשבור את הקו.
מה עושים במשרד פתוח
במשרד פתוח אין קירות, ועדיין יש עמדת כוח. אני מחפשת לעובד את העמדה שבה הגב שלו פונה לקיר או לפחות לארון גבוה, ולא למעבר המרכזי. אם זה בלתי אפשרי, מראה קטנה על המסך או על השולחן, שמראה מה קורה מאחור, מחזירה חלק מתחושת השליטה. גם לוח שעם או מחיצה נמוכה מאחורי הכיסא עושים הבדל גדול. רוב האנשים לא יודעים שזה מותר לבקש, ומי שמבקש מגלה שהמשרד גמיש יותר ממה שחשב.
כיוון הישיבה לפי מספר הקואה
אחרי המיקום מגיע הכיוון, וכאן הפנג שואי הופך אישי. לפי שיטת שמונת הארמונות, לכל אדם יש מספר קואה שנגזר משנת הלידה והמין, והוא קובע ארבעה כיוונים מיטיבים וארבעה מחלישים. כשיושבים לעבוד, כיוון הפנייה הוא הכיוון שאליו הפנים פונות. אני מכוונת את השולחן כך שהפנים יפנו לכיוון שֶׁנְג צ'י, הכיוון של חיוניות ושפע, או לכיוון פוּ וֵוי, הכיוון של יציבות וצמיחה אישית, תלוי במה שהאדם צריך בתקופה הזו. את מספר הקואה והכיוונים שלכם אפשר לחשב בדקה במחשבון מספר הקואה שבניתי באתר. חשוב לי לומר: עמדת הכוח קודמת לכיוון. אם הכיוון המיטיב מכריח אתכם לשבת עם הגב לדלת, אני מוותרת על הכיוון ולא על העמדה.
אזור הקריירה בבאגואה: צפון, לא צפון-מזרח
הבאגואה הוא מפת שמונת הכיוונים שמחלקת כל בית, משרד או חדר לאזורים, ולכל אזור יש נושא חיים, יסוד וצבע. לפי הבאגואה הקלאסי, אזור הקריירה ודרך החיים נמצא בצפון, בטריגרם קאן, שהיסוד שלו הוא מים. הצפון-מזרח, הטריגרם גֶן, הוא אזור הידע, הלימוד והצמיחה האישית, עם יסוד האדמה. במאמרים ישנים כאן באתר נכתב בטעות שצפון-מזרח הוא פינת הקריירה, ואני מתקנת את זה כאן בפירוש, כי ההבדל מעשי: מי שרוצה לחזק את הקריירה עובד עם הצפון ועם יסוד המים, ומי שרוצה לחזק לימודים, הסמכה או מחקר עובד עם הצפון-מזרח ועם יסוד האדמה.
איך עובדים עם אזור הקריירה בפועל? קודם כול מוצאים אותו: עומדים במרכז המשרד עם מצפן (גם האפליקציה בטלפון מספיקה להתחלה) ומזהים את הצפון. באזור הזה אני רוצה סדר, אור ותנועה עדינה. יסוד המים הוא היסוד של הצפון, ולכן תמונה של מים זורמים, צבעי כחול כהה ושחור, זכוכית וצורות גליות מתאימים שם. ויסוד המתכת מזין את המים במחזור המולידים, כך שפריט מתכת, לבן או אפור, תומך גם הוא. מה שלא מתאים שם: ערימות של ניירת ישנה, צמחים גדולים (עץ "שותה" את המים) וחפצים שבורים. הצפון הוא גם האזור שבו אני ממליצה לעצמאים ולמנהלים למקם את השולחן, כשהמבנה מאפשר, כי הוא מתאר את דרך החיים והמימוש של העסק.
איתור מוקדי אנרגיה בעייתיים במשרד
לפני שמוסיפים משהו למשרד, אני מבקשת לעבור על חמש נקודות שבהן האנרגיה נוטה להיתקע. זו הבדיקה שאני עושה בכל מקום עבודה, ואפשר לעשות אותה לבד בעשר דקות:
- הכניסה למשרד או לעמדה. האם היא פנויה, מוארת ומזמינה, או שצריך לעקוף ארגז, מתלה עמוס או פח כדי להיכנס? הכניסה היא הפה של החלל, וכל מה שחוסם אותה חוסם את מה שמגיע אליכם.
- דלתות וחלונות. האם הדלת פונה ישר לחלון גדול? אז הצ'י נכנס ויוצא בלי לעצור. צמח, שטיח או ארונית בין השניים מאטים אותו.
- פינות נשכחות. מאחורי הדלת, מתחת לשולחן, המדף העליון של הארון. שם מצטברים אבק, קופסאות ריקות וציוד שאף אחד לא נוגע בו, ושם הצ'י עומד.
- משטחים אופקיים. שולחן, מדפים, גב הארונית. משטח שמכוסה כולו בחפצים הוא משטח שהעין לא נחה עליו.
- צמתים של כבלים. ערימת כבלים ומטענים מתחת לשולחן היא מוקד של אי-סדר ממש ליד הרגליים. מתעלי כבלים זולים פותרים את זה בשעה.
אחרי שמצאתם את הנקודות, הפתרונות פשוטים: לפנות את הכניסה ולהניח בה צמח או מנורה; להזיז את הכיסא כך שלא יושבים ישר מול הדלת; לנקות את הפינות ואת המדפים העליונים; לעשות "סבב זריקה" של כל מה שלא שימש אתכם בחצי השנה האחרונה; ולהכניס אור וקצת תנועה לפינה שמרגישה כבדה. השינוי לא קורה ביום, אבל מי שמתמיד בבדיקה הזו פעם בחודש מרגיש אותו.
פינוי עומס: הצעד שלפני כל השאר
עומס פיזי יוצר עומס מחשבתי, וזה לא רק רעיון יפה. כל חפץ בטווח הראייה דורש פיסת תשומת לב, גם כשלא מסתכלים עליו. פינוי עומס הוא הצעד הראשון שאני מבקשת מכל מי שאני מלווה, עוד לפני שמדברים על כיוונים. במשרד זה אומר: על השולחן נשארים רק המסך, המקלדת, מחברת אחת ומה שעובדים עליו עכשיו. מסמכים נכנסים לתיקיות ולמגירות. סחורה, אם יש, מסודרת בצורה שנוחה לשימוש ולא נערמת בפינה. ארון עם דלתות שנסגרות עדיף על מדפים פתוחים, כי הוא מסתיר את מה שלא צריך לראות. סביבה נקייה ומאורגנת מקדמת בהירות מחשבה, ואני רואה את זה שוב ושוב אצל אנשים שמתלוננים על קושי להתרכז ומגלים שהשולחן שלהם פשוט מלא.
חיצים מורעלים וזרימת הצ'י
אחרי העומס אני בודקת פינות. פינה חדה של ארון, של עמוד או של שולחן סמוך שמצביעה ישר אל הגוף בזמן הישיבה נקראת בפנג שואי חץ מורעל. אנשים שיושבים שעות מול פינה כזו מתארים תחושה של לחץ שהם לא מצליחים למקם. הפתרון הוא להזיז את הכיסא, לרכך את הפינה בצמח או בבד, או להעדיף שולחן וריהוט עם פינות מעוגלות. באותה בדיקה אני מוודאת שאפשר לנוע במשרד בקלות: מעבר ברוחב של אדם לפחות, בלי להידחק בין הכיסא לקיר, בלי לעקוף ארגז בכל פעם שקמים. זרימת האנרגיה במשרד נראית בדיוק כמו זרימת האנשים בו: איפה שקשה לעבור, גם הצ'י לא עובר.
צבעים, חומרים וסמלים במקום הנכון
צבעים לפי מטרה
אני לא מאמינה בצבע אחד נכון למשרד. הצבע נבחר לפי מה שהעבודה דורשת. כחול ותכלת תומכים בריכוז ובשקט, ומתאימים לעבודה אנליטית ולשיחות ארוכות. ירוק, יסוד העץ, תומך בצמיחה וברעיונות חדשים, ומתאים למי שיוצר ומפתח. נגיעות של אדום וכתום, יסוד האש, מעירות ומתאימות למי שעובד מול קהל ומוכר, אבל בכמות קטנה: כרית, תמונה, פריט אחד. קיר שלם באדום במשרד הוא יותר מדי יאנג, וקשה לשבת מולו יום שלם. חומרים טבעיים, עץ מלא, כותנה ופשתן, מרככים חלל שכולו מתכת ומסכים.
סמלים ומוניטין
הדרום הוא אזור המוניטין וההכרה בבאגואה, ולכן תעודות מקצועיות, פרסים והוקרות תולים על הקיר הדרומי של המשרד, או לפחות על קיר שרואים כשנכנסים. תמונות השראה ומשפטים שמייצגים את היעדים שלכם צריכים להיות במקום שאתם רואים מהכיסא, לא מאחורי הגב. ואני מבקשת לבחור מעט: שלושה סמלים משמעותיים שרואים כל יום משפיעים יותר מעשרים שמתמזגים לרעש. מי שרוצה לדייק צבעים וסמלים לפי היסוד שחסר לו במפת הלידה ימצא את ההסבר במאמר על אסטרולוגיה סינית לבחירת קריירה, שם הרחבתי על חמשת היסודות בעולם העבודה.
הרגלי פנג שואי יומיומיים בעבודה
המרחב הוא חצי מהסיפור. החצי השני הוא מה שעושים בו כל יום. אלה ההרגלים שאני ממליצה עליהם, ושאני מקפידה עליהם בעצמי:
- פתיחת יום קצרה. דקה ליד השולחן לפני שפותחים את המחשב: מה שלושת הדברים שחשוב לסיים היום. זה מסדר את הצ'י של היום לפני שהמיילים מסדרים אותו בשבילכם.
- הפסקות עם תנועה. לקום כל שעה, להתמתח, ללכת עד החלון. גוף שלא זז שעות הוא צ'י שלא זז.
- אוורור. חלון פתוח לעשר דקות בבוקר ואחרי הצהריים, גם בחורף. זה ההרגל הזול ביותר שאני מכירה, והוא משנה את האוויר ואת האנרגיה בחדר.
- פריט אחד מהבית. ספל שאתם אוהבים, צמח קטן, תמונה של מי שחשוב לכם. נקודת עיגון שמזכירה בשביל מה עובדים.
- לבוש וצבע. בימים של פגישות חשובות אני לובשת צבע שתומך במה שאני צריכה: כחול לשיחה רגועה, אדום כשצריך נוכחות. זה פנג שואי שלובשים.
- סגירת יום. לסדר את השולחן, לכתוב את המשימות למחר, לכבות את המסך. מי שמשאיר את השולחן פתוח משאיר את העבודה פתוחה גם בלילה.
עבודה מהבית, עצמאים ושכירים
העקרונות כאן נכונים לכל מקום עבודה, אבל כל סוג של עבודה דורש דגש אחר. מי שעובד מהבית צריך קודם כול גבול בין העבודה לבית, ועל זה כתבתי מדריך נפרד, פנג שואי למשרד ביתי, עם בחירת החדר, מיקום השולחן בתוך הבית והפרדה מחדר השינה. מי שמחפש התאמות לפי סוג העיסוק, שכיר במשרד גדול, בעל עסק עם חנות, פרילנסר או עובד במשמרות, ימצא אותן במאמר פנג שואי לפרנסה לפי סוגי עיסוק. ומי שהשאלה שלו היא לא איך לסדר את המשרד אלא איזו עבודה בכלל מתאימה לו, יתחיל במאמר על בחירת קריירה לפי המפה הסינית, ובפוסט הקצר לא יודעים איזו קריירה מתאימה לכם, שבו הסברתי איך אני עובדת עם השאלה הזו בקריאת מפה.
שאלות נפוצות על פנג שואי לקריירה ולמשרד
איפה כדאי למקם את שולחן העבודה לפי הפנג שואי?
בעמדת הכוח: קיר מלא מאחורי הגב, פנים אל החדר, ורואים את הדלת באלכסון בלי לשבת בקו ישיר מולה. כשאין ברירה, מרככים את הקו עם צמח, מחיצה נמוכה או ארונית, וכיסא עם גב גבוה מחליף קיר.
מהו אזור הקריירה בבאגואה, צפון או צפון-מזרח?
לפי הבאגואה הקלאסי אזור הקריירה ודרך החיים הוא הצפון, טריגרם קאן, יסוד המים. הצפון-מזרח, טריגרם גן, הוא אזור הידע והצמיחה האישית, יסוד האדמה. מי שרוצה לחזק קריירה עובד עם הצפון ועם יסוד המים.
לאיזה כיוון כדאי לפנות כשיושבים לעבוד?
הכיוון אישי ונקבע לפי מספר הקואה, שמחושב משנת הלידה והמין. לעבודה אני מכוונת את הפנים לכיוון שנג צ'י (חיוניות ושפע) או פו ווי (יציבות וצמיחה). עמדת הכוח תמיד קודמת לכיוון: לא יושבים עם הגב לדלת בשביל כיוון טוב.
מה עושים כשיושבים במשרד פתוח בלי קיר מאחורי הגב?
מחפשים עמדה שבה הגב פונה לקיר או לארון גבוה ולא למעבר. אם אין כזו, מחיצה נמוכה או לוח מאחורי הכיסא יוצרים קיר רך, ומראה קטנה על השולחן שמראה את מה שמאחור מחזירה תחושת שליטה.
האם צבע המשרד באמת משפיע על העבודה?
כן, אבל לפי המטרה ולא לפי כלל אחד. כחול ותכלת תומכים בריכוז, ירוק בצמיחה וברעיונות, ונגיעות אדום וכתום מעירות ומתאימות למי שעובד מול אנשים. צבע עז על קיר שלם מעייף; עדיף בפריט אחד או שניים.
איפה תולים תעודות ופרסים במשרד?
על הקיר הדרומי, שהוא אזור המוניטין וההכרה בבאגואה, או על הקיר שרואים כשנכנסים למשרד. סמלים של יעדים והשראה מניחים במקום שרואים מהכיסא, ולא מאחורי הגב.
כמה זמן לוקח להרגיש שינוי אחרי סידור המשרד?
את מיקום השולחן ופינוי העומס מרגישים כבר ביום הראשון, בתחושת שקט וריכוז. שינויים בדרך שבה העבודה מתנהלת לוקחים שבועות, ותלויים בהתמדה בהרגלים היומיומיים לא פחות מבמרחב.
מאיפה להתחיל מחר בבוקר
אם הייתי צריכה לבחור שלושה דברים בלבד, הייתי מתחילה בהזזת השולחן לעמדת הכוח, ממשיכה בפינוי כל מה שלא קשור לעבודה הנוכחית מהשולחן ומהכניסה, ומסיימת בחישוב מספר הקואה וכיוון הישיבה. שלושת אלה משנים את תחושת העבודה יותר מכל קריסטל או צבע.
ואם אתם מרגישים שהעבודה שלכם תקועה, שהמשרד לא תומך בכם או שהעסק לא זורם כמו שהוא יכול, אני שמחה להגיע למקום. בייעוץ פנג שואי לעסקים אני עוברת אתכם על הכניסה, על עמדות הישיבה של כל מי שעובד שם ועל הכיוונים האישיים של מקבלי ההחלטות, ומשאירה לכם תוכנית מעשית שאפשר ליישם כבר באותו שבוע. אפשר גם פשוט לכתוב לי בוואטסאפ ולשאול.

